ENGLISH
spacer spacer spacer
spacer spacer spacer
שלושת מעגלי הזהות

לקריאת המאמר  בגירסתו מקוצרת בגיליון 60 של הקאוצ'לטר לחץ כאן
לקריאת המאמר בגירסתו המלאה באתר בגירסת pdf  לחץ כאן

  שלושת מעגלי הזהות ©
מאת: יורם גלי,CreaTeams  - פיתוח מנהיגות צוותית
יועץ לפיתוח ארגוני, מנהל אקדמי ב-Teams Academy ומאמן צוותי
המאמר פורסם בגיליון 60 של קואצ'לטר - www.coachletter.co.il

המודל שיוצג להלן, נבנה ופותח כבר בשנת 1987. מאז, פותחו היישומים שלו ונכתב עליהם במספר מסגרות.
מתוך עבודה מבוססת על הגישה האונטולוגית מחד ותוך התמקדות בהוויה (Being) מאידך, פגשתי לראשונה את
מושג ההוויה מתוך סקרנות כלפיו כדרך להבנת התרחשויות וכמנגנוני יישום לעבודת הייעוץ וההנחיה. בהמשך,
יכולתי לקשר זאת ביתר קלות לעבודת האימון.

כיום, מהווה מודל זה את אחת מתצורות העבודה האימונית בקורסים שאני מקיים ובעבודתי כמאמן.
את מושג ההוויה פגשתי במסגרת לימודי לתואר הראשון. אז, היה זה כחלק מהתפיסה של פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית. הפילוסופיה של ההוויה, היה מקור נוסף להבחנה זו. שלושת השמות המובילים אז, היו: אריך פרום
(Erich Fromm), רולו מיי (Rolo May) ומרטין היידגר (Martin Heidegger).
 
הגדרת העבודה שלי למושג זה, היא שהוויה זה:
"מי או מה שאובייקט הינו ביחס אל..." - ביחס לעולם, ביחס לעצמו, ביחס לזולת.
בנוסח אחר, ההוויה היא הנוכחות של אובייקט, כפי שהיא נתפסת על-ידי הסובבים אותו.
במספר מקומות וכיום, גם במסגרות אימון, ממקמים את ההבחנה הוויה (being), לצד שתי הבחנות:
עשייה (doing) ו-מה שיש (having).
 


מודל ה- Be-Do-Have
 
המודל כפי שהוא מוכר כיום, מניח את הקשר בין השלושה, כקשר של קו רצף ישיר.
המשמעות הראשונה שנראית לעין באופן מיידי, הוא שהעשייה (Do) נמצא בתווך ובמובן זה, גם מקשר בין שני
האחרים: יש לעבור דרך העשייה כדי להגיע מהאחד אל השלישי.
מכיוון שיש קושי מסוים בתרגום המובן לשפה העברית, אשתמש בשורות הקרובות במושגים באנגלית.
אם כך, ה-Doing הוא השלב המקשר בין ה-Being לבין ה-Having.
 
תרשים מס. 1 להלן, מצביע על דו-כיווניות ומהווה מסר מוביל בעבודת האימון, שכולל את ההבחנה Being כמושג
מרכזי בה.


התהליך הסטנדרטי אומר כך:

1. הגדר את ההוויה (Being) שלך.
2. מתוך הגדרה זו, עשה (Doing) את שנדרש לעשות וכך,
3. תקבל ותהיה לך (Having) התוצאה או התוצאות שרצית.

 

התרומה היא בכך שיש מענה למודל ה"אוטומטי" של כל אדם:
קודם יש את העשייה (Doing) ואז מגיעה התפוקה/התוצאה (Having)!

הדוגמאות, במובן זה, לא חסרות והן נשענות על עקרון הקשר הליניארי של סיבה-תוצאה:
"מי שטורח בערב שבת, אוכל בשבת";
"אם לא תשאל, לא תדע";
"מי שעובד קשה, יש לו משכורת יפה".
 
 
תרשים מס. 1 - רצף דו-כיווני של Be-Do-Have


קשר הרצף הזה בין שלוש ההבחנות, ממקם את ה-Having כסוג של תוצאה.

למאמן יש גם את האפשרות, לעבוד ברצף זה, גם "מהסוף להתחלה":

1. הגדר את התוצאה הרצויה (Having) עבורך.

2. חשוב על מה נדרש ממך לעשות (Doing) כדי להשיג זאת.

3. אמור מי תהיה (Being) כך שעשייה זו תתקיים.

 

מאמר זה מציע מודל חלופי לעבודה עם ההוויה (Being) ועם שני ה"שותפים" שלה: ה-Doing וה-Having.
 


המודל עונה על מספר היבטים שהקשר המוכר של: BeDoHave, לא מתייחס אליהם, כאשר הוא נותן
אפשרות לכל אחד מהשלושה להתקיים במקביל ובו-זמנית אצל כל אחד מאיתנו.

1. המודל מכיר בכך שה"יש" (Having) מכיל מרחב של דברים בנוסף לתוצאה ולתוצר: חוזקות, יכולות, תכונות,
נכסים פנימיים, כוחות, כישרונות, התנסויות, משאבים אישיים.

2. המודל משחרר את הזיקה הליניארית כקשר של סיבה-תוצאה בין השלושה.

בכל אחד מאיתנו יש את כל שלושת התחומים.
כל אחד יכול לגלות בארסנל האישי שלו את מה ש"יש" (Have) בו ואף ליצור ולפתח "יש"ים חדשים.
כל אחד יכול חופשי לבחור ויש יותר מדרך אחת לעשות (Do) את מה שרוצים לעשות.
כל אחד יכול לזהות מי ומה (Be) הוא מופיע בעולם ויכול ליצור את מי שהוא בוחר להיות.
 

מתוך הכרה בכך, מוצג להלן, מודל שלושת מעגלי הזהות אשר מכירים בשני דברים:

1. אדם יכול להעיד על זהותו בכל אחד משלושת המעגלים.

2. המעגל הפנימי, מעגל ההוויה (ה-Be), מהווה את הגרעין שבזהות האדם.

 

מודל שלושת מעגלי הזהות ©
 
המודל מתבסס על ההנחה הסוציולוגית, לפיה הגדרת הזהות של אדם נשענת על תחום עיסוקו (המקצוע, התפקיד).
 
הנחת יסוד במודל אומרת שכל אדם נע בתפיסת הזהות שלו את עצמו, על פני שלושת המעגלים.
הנחת יסוד נוספת עם זאת, היא שיהיה מעגל אחד שבו האדם עשוי לשהות יותר מאשר אחרים.
 
ברוח זו, נניח שאני פונה לאדם ברחוב ואני שואל אותו: "מי אתה?" ומקבל מענה: "אני מורה בבית-ספר תיכון".
 
עתה, אני שואל אותו: "תפרט יותר - מה זה אומר להיות מורה בבית-ספר תיכון?"
 
אז, אני עשוי לקבל תשובה שתגיע בדרך-כלל, מתוך אחד משלושת מעגלי הזהות - ראה תרשים מס. 2.
 
 
תרשים מס. 2 - מודל שלושת מעגלי הזהות
 
  
מתוך מעגל ה-Have, יענה המורה ויתאר את מה ש"יש" לו: "זה שאני מורה, זה אומר שיש לי כיתה עם 40 תלמידים,
יש לי מערכי שיעורים לכל השנה, יש לי אסיפת הורים פעמיים בשנה, יש לי ישיבות פדגוגיות, יש לי עשרות מבחנים לבדוק במהלך השנה, ויש לי מאבקים ציבוריים על תנאי השכר של המורים".
 
 
מתוך מעגל ה-Do, המענה של אותו מורה יתמקד בתחום ה"עשייה" שלו: "זה שאני מורה, זה אומר שאני מלמד
שלוש פעמים בשבוע, אני מדרבן תלמידים שקשה להם ללמוד, אני יושב ומשכלל את מערכי השיעור שלי, אני נפגש
עם ההורים פעמיים בשנה, אני משתתף בישיבות פדגוגיות, אני בודק ומתקן מבחנים ועבודות, מקיים שיחות אישיות
עם תלמידים ויוצא למאבקים על תנאי השכר של המורים בישראל".
 
מתוך מעגל ה-Be, בהנחה שמורה ער ומוכן לתת מענה בשפת "הוויה" זו, הוא עשוי לומר: "זה שאני מורה, זה אומר שבחרתי להיות הטרנספורמטור של הדור הבא בארצנו, להיות אוזן קשובה לכל פניה של תלמיד בכיתתי, להוות
דוגמא אישית בהתלבטות עם החומר הנלמד, להיות מדריך לכל הורה שרוצה לקדם את בנו או בתו, להיות מרחב
של אהבה למקצועות שאני מלמד וכן, להיות המנוע והאנרגיה במאבק המורים על תנאי השכר וההוראה בישראל".
 
המציאות מראה שהנטייה היא לתת מענה מתוך מעגל ה-Do מעבר לכל המקצועות המוכרים וכן, כדי להבין זאת
מעט יותר, חשוב שאתה נשאל לגבי עיסוקך ועונה (למשל): "אני מאמן לחיים ומאמן עסקי".

איזו תשובה תיתן לשאלה: "תפרט יותר - מה זה אומר להיות מאמן לחיים ומאמן עסקי?"

מתוך איזה מעגל/ים לעיל, אתה עונה ורואה את עצמך?
  

אפשרויות יישום למודל שלושת מעגלי הזהות ©
 
להלן מספר יישומים אפשריים בעבודת האימון שלו עם המתאמן וכמובן, גם עם עצמו.
 
1.
היישום הראשון הוא מרכיב הזיהוי.
דרך הקשבה מיוחדת למה שהמתאמן אומר לגבי עצמו, לגבי היעדים שלו ולגבי מה שמעסיק אותו, ניתן לשאול
ולגלות מתוך איזה משלושת המעגלים הוא מדבר.
מה, אתה הקורא, היית עונה לשאלה: "מה זה אומר להיות מאמן?"
 
תרגול מיידי שתוכל כבר לתרגל לעצמך הוא:
צור מענה לשאלה זו, מתוך כל אחד משלושת המעגלים.
כפי שמציע המודל, העדף את ההוויה, את ה-Be, כזה שממנו אתה פועל ושמשפיע ו"צובע" את שני המעגלים האחרים.
 
2.
היישום השני הוא בהגדרת החזון.
 
בעת ההכוונה את המתאמן בבניית החזון שלו, לצד ציון ההוויה (מעגל ה-Be) בחזונו של המתאמן, יש באפשרותך לבקשו גם לתאר את העשייה שלו בתיאור החזון (Do) כדי לממש זאת ולתת לכך ביטוי וכן, את כל מה שיש (Have)
לו במסגרת החזון החדש.
 
כפי שכבר ציינתי קודם, לצד הביטוי החזוני בכל אחד משלושת המעגלים והכרה בחשיבות כולם, אוכל למקם את
מעגל ההוויה כזה שמהווה את הגרעין (ולכן מיקומו במרכז המעגלים) שמשפיע ומקרין על המעגלים האחרים.
 
3.
היישום הבא המוצע, הוא בהבעת ההוקרה.
 
כשאתה מוקיר את המתאמן שאתו אתה עובד, אתה יכול להוקיר אותו על מי שהוא (Be), על מה שהוא עושה או על
מה שהוא כבר עשה (Do) וכן, על מה שיש לו (Have).
מתאמנת אתה עבדתי, נמנעה מלהתקשר לעמיתים שלה למקצוע, ומה שעצר אותה כמו בהרבה "עצירות" היה
משפט פנימי ומגביל שאמרה לעצמה, ברגע ש"תפסה אומץ" והתקשרה, יכולתי להוקיר אותה בכל אחד משלושת המעגלים:
"כל הכבוד על היותך אמיצה ומעיזה" (Be), "אני מעריך מאוד את העובדה שהתגברת על החשש שלך ועל
שהתקשרת לכל אחד מהאנשים ששמת לעצמך כיעד" (Do),  "אני מתרשם מאוד מהנחישות שהייתה לך, מהיכולת לתכנן את סדר השיחות ומכך שהיה לך את התבונה לקבל את השיחות כפי שהן וללא פרשנויות" (Have).
 
מעבר לנטייתי לתעדף את מעגל ההוויה (Be) על פני שני המעגלים האחרים, חשוב ביותר לראות אצל המתאמן:
הוקרה מאיזה מעגל תעבוד יותר לגביו. מתאמנים, בתקופות אימון שונות ובדפוסי אימון שונים, יכולים להרוויח
מהוקרה שבאה ממעגל אחד יותר, מאשר ממעגל אחר. על המתאמן לראות מה יותר עובד.
 
4.
היישום האחרון ברשימה זו מיועד לכשלים, למפחי נפש ולמצבי אי-הצלחה.
 
בתיאור מסכם של שנת פעילות, של חברה בינלאומית, סיכמה הנהלת החברה שמקום מושבה בארה"ב, את שנת הפעילות תוך כדי ציון מפורט של ההצלחות (מה עבד) ושל הכישלונות (מה לא עבד). הסיכום שנעשה בפני פורום
גדול של עובדי החברה ושל לקוחותיה, תועד בטלוויזיה והופץ למרכזים בארצות השונות.

כשהוצג סיכום זה בארץ, אמרו רבים (ואנוכי ביניהם) שצפו בתיעוד כי הם מעריכים את הנהלת החברה שמקיימת
פעולה כזו, שהיה בה אומץ להודות בפני כולם על כישלונה ועל כך שבתחומים מסוימים היא איננה הצלחה מי-יודע-מה.
 
מתוך היכרות עם המודל לעיל, נאלצתי להפעיל מאמץ כדי להראות שאין כך פני הדברים.
כאשר החברה הציגה את ההצלחות, היא דיברה על מי שהייתה (Be) כחברה ועל מה שעשתה (Do).
אולם, כאשר ציינה את הכישלונות, היא דיברה על מצבי הכישלון שהיו לה (Have).
"במתן שירות בטווח זמן קצר, היו לנו כישלונות" נאמר בתיעוד הטלוויזיוני "We had failures!". הם לא אמרו:
"We failed" וכן, הם גם לא אמרו: "We were a failure".
 
דוגמא זו באה להמחיש את האפשרות הבאה למאמן:
כאשר אתה המאמן נוכח להתפתחות ולהתקדמות של המתאמן, התייחס יותר ככל שניתן, למעגל ההוויה (Be)
ובמידת הצורך גם למעגל העשייה (Do).
אולם, כאשר המתאמן מביא פעילות שעשה ושלא צלחה לו, אל תתעלם מכך, אך התייחס לכך כמשהו שהיה (have)
לו ולא כמי שהוא או כמה שהוא.
 
זה עושה את ההבדל!
זה מאפשר להימנע מהתעלמות ממצבים של אי הצלחה, אך זה מאפשר וממנף את האפשרות שהמתאמן איננו
כישלון - היה לו כשל. המתאמן איננו מבולבל, היה לו בלבול מקומי. המתאמן איננו פחדן, יש לו פחדים וחששות. המתאמן איננו טיפש, גם אם יצאה לו אמירה לא מוצלחת.
 
תודה על הנכונות שהיית לך (Have) לקרוא מאמר זה,
תודה על שהשקעת את הזמן ושקראת (Do) מאמר זה
ותודה על מי שאתה כקורא, לומד ומתפתח (Be).
 
References:
1. Fromm, Erich, The Art of Being, Continuum, N.Y. 1974.
2. Galli, Yoram, The Full Colours of Positive Feed-Back, in: SOL 2005 International Conference, www.solworld.org, 2005.
3. Galli, Yoram, If it doesn’t work, be someone else!, in: Lueger, Gunter & Hans-Peter
Korn (eds), SOLUTION-FOCUSED MANAGEMENT, Rainer Hampp Verlag, 2006.
4. Heidegger, Martin, Being and Time, Harper and Row. 1962
5. May, Rolo, The Discovery of Being, Schocken Books Inc., N.Y. 1983.

בהוקרה ובברכה,
 
יורם גלי
מוביל בארץ את האימון הצוותי ואת האימון ממוקד-הפתרון
 מקיים קורסי אימון בנושאים: אימון צוותי, אימון ממוקד-פתרון ואימון קצר-מועד
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
טל. 03-736-2105

© כל תוכן במאמר זה, ניתן להעתקה, להדפסה, או להפצה חופשית במסגרות שלא למטרות רווח, ללא צורך בהסכמה כתובה
מראש ובלבד שצוין שם המחבר והמידע ליצירת קשר. לדוגמא: מודפס ונשלח באישור מאת יורם גלי  www.createams.co.il

 

 

 
 
Created by : : DREAMEDIA