[לקובץ בגרסת pdf - לחץ כאן]

"ההומור הוא דבר רציני מכדי להשאירו בידי קומיקאים בלבד".

מה הוא הומור?

קיימות הגדרות שונות להומור, רבות מהן נשענות על המודל המנטאלי שמתוכו הן מוגדרות, יהא זה המודל הקוגניטיבי, המודל הפסיכודינמי או המודל החברתי. אישית, כמי שמשתמש הרבה בהבחנה "פרדיגמה", אני מעדיף לראות הומור כ"ראיה העקומה שמחברת בין שני מישורים - הדרך להסתכל בצורה אחרת על הדברים כך שהם מעוררים חיוך."
הגדרה אחרת תציין שהומור הוא "ההיגיון שבאבסורד".
מילון אבן שושן מגדיר הומור: "היתול קל, תאור חולשות ופגימות של בני-אדם בצורה מבדחת, צחוק מתוך יחס לבבי וסלחני. ההומור נובע מאהבת האדם, מהשקפת עולם אופטימית."

ביוני 1984 השתתפתי בכנס ההומור הבינלאומי שהתקיים בתל-אביב. כנס כזה מתקיים פעם בשנה, כל פעם בארץ אחרת. באותו כנס נדהמתי לפגוש אנשים רציניים שחוקרים ברצינות את תופעת ההומור, על היבטיה השונים וחלקם מצליח לעשות זאת מבלי להבליח ולו חיוך אחד. מעין ביטוי למימרה  "ההומור הוא דבר רציני מכדי להשאירו בידי קומיקאים בלבד"...

ההומור מוצא את ביטויו בחיינו במקומות רבים, החל באירועים ספונטאניים בחיי היום-יום ועד למופעים שבהם הומור הוא שם המשחק.

קומדיה, פרודיה, סאטירה - בכולם יהיה הומור. סוגו וסגנונו מן הסתם, יהיו שונים.
מה מתוך זה יכול לבוא לידי ביטוי באימון?

ערכו של ההומור

להומור יש ערך רב. בעצם קיומו הוא מעלה חיוך על השפתיים וכשהאפקט גדול יותר, אף צחוק רועם. לפעמים אנשים לא מבחינים בין הומור - הדרך שבה דברים נראים/מוצגים, לבין צחוק - פעילות מוטורית שפעמים רבות מהווה תגובה להומור.

ההומור מאפשר לצחוק לדברים שקורים בחיינו. חברות משתמשות בהומור כדרך להתמודדות עם רשויות ומשטרים, בעיקר כדרך להגיב במקומות בהם אין דרך אחרת להתמודדות.
באחד הארגונים בהם אני מאמן, ניגש אלי העומד בראשו והראה לי עלון פארודי שמישהו כתב והפיץ בארגון. "נראה לי", אמר, "שיש התנגדות בעייתית למהלך השינוי הארגוני שאנו מקדמים. אני חושב שיש להגיב במהירות  ובחומרה על התופעה".
כשקראתי את העיתון, ראיתי שהוא נכתב בהומור, בשנינות ובטוב טעם. המסרים היו יפים ונכונים, גם אם תקפו לכאורה את השינוי שהובילה מנהיגות הארגון.

הצעתי לראות בכך דרך ביטוי וקיום אינטראקציה של חברי הארגון עם תהליך השינוי.
כתוצאה מכך, העלון קיבל תמיכה והפך להיות מקום בו אנשים מגיבים לשינוי, גם בהומור וגם בשיתוף על התפתחות והתקדמות.

מחקרים רבים כבר הראו שלהומור בשיתוף עם צחוק, יש אפקטים תרפויטיים.
להומור יש מרכיב מקרב ואינטימי. בכך, בשימוש מושכל, הוא יכול לסייע לקשר שנרקם בין המאמן לבין המתאמן.

מי נחשב כבעל הומור

בדברנו על אדם כבעל חוש הומור, אנו מבחינים בין שני סוגים:

1. זה שיודע להפיק הומור: זה שיודע להצחיק, זה שיודע לספר בדיחה, זה שיודע להמציא מצבים/סיפורים 
       מבדחים.
2. זה שיודע להעריך הומור: זה שיודע להבין בדיחה ולצחוק ממנה, זה שיכול לראות את המצב ההומוריסטי
       ולחייך, זה שיכול ליהנות מבדיחה, מקומדיה ו/או ממופע סטנד-אפ.

בשיחות האימון, ניתן לראות, להקשיב ולהבין את ההומור של המתאמן: איזה סוג של הומור, מתי הוא בוחר להתבטא בהומור, מהם המסרים שעוברים דרך הסיפור ההומוריסטי וכן הלאה.
מאמר זה לא ידון בהומור של המתאמן ויתמקד יותר בהומור של המאמן.
משמעות הדבר הוא כי ביחסי ההומור, המאמן יהיה בתפקיד של מפיק ההומור והמתאמן בתפקיד של מעריך ההומור. 
הערת אזהרה: אם המאמן מזהה שלמתאמן קשה לתקשר כמעריך הומור, עדיף לוותר על שימוש במיומנות זו.

הומור של המאמן

המאמן יכול לנצל הומור מתוך שני מקורות:

מקור אחד הוא יכולתו לראות מצבים שמתאר המתאמן, בדרך "עקומה", שמאפשרת לראות את המצב המתואר בדרך שונה. הערך יהיה אם אותה "דרך שונה", תהיה ההקשר שהמתאמן מבקש להשיג כפריצת-דרך ו/או כחזון.
בזכות הקשר שקיים בין יצירתיות לבין הומור, יכולה המיומנות של הפקת הומור להיות אחת המיומנויות שמאמן ייבחר לפתח אצלו.

מקור אחר יכול להיות מתוך נקודת מבט דומה, הוא יכול לנצל סיפור/מצב/בדיחה במהלך שיחה של המתאמן. במקרים כאלה, לא נדרש המאמן להיות בדרן שממציא בדיחות.
במצבים כאלה, במקום ליצור ולהפיק מתוך מיומנות יצירתית, יידע המאמן לשלב מראש ביטוי הומוריסטי או בדיחה כדי להעביר מסר למתאמן.

חשוב לזכור כי בכל בדיחה יש תמיד - בדרך-כלל כשמגיעים לשורת המחץ - מושא לבדיחה או לביטוי ההומוריסטי, יש משהו שצוחקים לו, משהו ש"יורדים עליו".

מכיוון שאנו, כמאמנים, מכוונים לגדולתו של המתאמן ולהעצמתו, עלינו להיזהר מכך שביטוי ההומור יכוון כלפי המתאמן, גם אם לא התכוונו לכך.
עלינו להיות יחד עם המתאמן כשאנו צוחקים למה שבולם אותו, למה שמהווה עבורו מחסום, למה שהמתאמן מתקשה לראות, למה שמאיים ומפחיד אותו.

לפעמים, דרך ההומור יכולה להוות לא רק אמצעי לביטוי ולהמחשה, אלא גם משהו שמסייע בראייה אחרת - מיסגור מחדש (reframing) בדרך מקלה.

דוגמא לשיחה עם מתאמנת שלא הצליחה לראות את יכולתה להיות גורם בסיטואציה מסוימת ולא לקחה אחריות למה שקורה לה בחייה.

לאחר שלא עזר שהמאמן שאל אותה בדרכים שונות, מה היא יכולה לראות במי שהייתה שעזר למה שהיה לקרות, ולאחר שהציע את ראייתו/הקשבתו החלופית לנושא ונדחה על-ידי המתאמנת, ביקש לספר לה בדיחה:

"אשה אחת הלכה לישון. זמן קצר לאחר שנרדמה, חלמה שהיא צועדת ברחובות העיר בשעת לילה מאוחרת. לפתע, נדמה היה לה שהיא שומעת צעדים מאחוריה. מבלי להביט היא פנתה ברחוב הראשון שמאלה והחישה את צעדיה.
לחרדתה, הצעדים ששמעה הואצו אף הם ובאו בעקבותיה לאותו רחוב. היא עברה לריצה קלה ופנתה ברחוב הראשון ימינה בתקווה שמי שעוקב אחריה ימשיך ישר. הצעדים רדפו אחריה. כאן, בפחד עולה העיפה מבט מאחוריה וראתה דמות עמומה בעקבותיה. היא עברה לריצה מהירה תוך שהיא נכנסת מבלי משים, לסמטה ללא מוצא. היא הגיע לקצה הסמטה ואז בפאניקה הסתובבה לדמות שהתקרבה אליה וצעקה: "מה אתה רוצה ממני?"
והדמות ענתה בשקט: "מה את שואלת אותי? זה החלום שלך!"

פיתוח מיומנויות הומור של המאמן

פתחתי בציון המימרה לפיה: "ההומור הוא דבר רציני מכדי להשאירו בידי קומיקאים בלבד".
כך יש להתייחס ברצינות לשימוש בו בצורה רצינית ומושכלת.
סכנות שונות יש בהומור: החל מהסכנה של פגיעה במתאמן, בעיקר כשהופכים אותו למושא ההומור. כמו כן, יש את הסכנה שהומור יפחית את החשיבות מנושאים שהם מאוד מרכזיים עבור המתאמן. מאמן עלול, מבלי להיות ער לכך, להסיט את השיחה מהנושא באמצעות השימוש בהומור במקום להתמקד בו, או להימנע מקיום שיחה ממוקדת בכאב או בקושי וכאמור, להקטין את המתאמן במקום להקטין את השדון שלו או את המחסום.

מעבר לכך, יש להכיר בקשת הרחבה מאוד של ביטויי ההומור: החל מסיפור בדיחה, עבור דרך הערה מבדחת, משחק מלים שנון שהופך כיוון ראיה, עוויה שמאפשרת הומור ויזואלי או תיאור מצב ש"ראייתו" הופכת את מושא השיחה לקלה יותר.

מאמן שירצה לפתח מיומנויות שימוש בהומור, יתחיל בכך שייבחר בכך. מרגע שבחר בכך, הוא יכול "להתאמן" בפני קהל אוהד, מחוץ לאימון ולראות את ההשפעה.
אני נוהג לאסוף אנקדוטות ובדיחות ולשלבן בסיטואציות ספציפיות. למשל, אני עשוי, במקרים רבים, לספר למתאמן שמנסה להיפטר מהרגל מסוים ו/או להחליפו בהרגל אחר ומוצא שמדי פעם הוא חוזר להרגל הקודם, את הסיפור הבא:

"אוסטרלי קנה בומרנג חדש.
 אחרי שבועיים הוא נאלץ להחזיר אותו לחנות, לאחר שלא הצליח להיפטר מהישן..."

בהוקרה,
יורם גלי
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
במשך שנים רבות חבר ב-ISHS (International Society for Humor Study)
הנחה סדנאות בנושאים: הומור בניהול והומור בייעוץ

© כל תוכן במאמר זה, ניתן להעתקה, להדפסה, או להפצה חופשית במסגרות שלא למטרות רווח, ללא צורך בהסכמה כתובה
מראש ובלבד שצוין שם המחבר והמידע ליצירת קשר. לדוגמא: מודפס ונשלח באישור מאת יורם גלי - www.createams.co.il