[לקובץ בגרסת pdf  - לחץ כאן]

גישת מיקוד פתרונות מוכרת כגישה בעלת אפקטיביות גבוהה.
ניהול בגישה זו, מגיע לתוצאות חיוביות בטווחי זמן קצרים מהרגיל.

גישה זו פשוטה מאוד (וזו לכשעצמה, מהווה עוצמה בלתי רגילה), נותנת כבוד לזולת ומשיגה תוצאות.
מטרת מאמר זה היא לתאר בקצרה את הגישה, שפותחה לפני יותר מעשרים שנה על-ידי סטיב דה-שייזר כגישה
בתחום של טיפול קצר-מועד.

גישת מיקוד-פתרונות היא גישה שונה לפתרון בעיות במקום העבודה והיא מתמקדת בשיטה חיובית להתמודדות
עם ארגונים, צוותים ואנשים.

ניהול ממוקד-פתרון מכוון להימנעות מחיפוש חסר תכלית אחרי מה שגורם לבעיות ובמקום זאת, מספק דרך ישירה שמובילה לפתרון.

במילים אחרות, המיקוד הוא על: פתרונות (ולא על בעיות), על העתיד (ולא על העבר) ועל מה שעובד היטב (מאשר
על מה שמפריע שמשתבש או מוטעה).

מספר הנחות מרכזיות נמצאות בבסיס גישה זו:
•  שינוי מתרחש כל הזמן; תפקידך כמנהל הוא לזהות ולהגדיל את השינוי המועיל.
•  אין דרך אחת נכונה לראות את העולם.
•  הבנה מפורטת של הבעיה איננה מתורגמת לכדי פתרון.
•  הרמזים לפתרון נמצאים ממולך, המנהל; כל שנותר לך הוא לראות אותם.
•  שינויים קטנים וחכמים יכולים להניב השפעה גדולה יותר בהמשך.
•  החשוב הוא להישאר ממוקד-פתרון, ולא לאלץ את הפתרון.

תצורת העקרונות המכוונים של גישה זו, שתובא להלן, מתבססת על"POWERS"  (עוצמות) - כפי שמציגים אותם:
קורט ויסר וגוונדה ש. בודיין, יועצים לניהול מהולנד, שמיישמים גישה זו בעבודתם.

P - problems are acknowledged but NOT analyzed
O - outcomes are specified
W - where are you now on the scale?
E - exceptions to the problem are keys to solutions
R - relationships are enhanced and made productive
S - small steps forward propel larger change

1. P - מכירים בקיומן של הבעיות (Problems) אך לא מנתחים אותן

בעיות מהוות נקודת פתיחה חשובה בגישת מיקוד-פתרונות. לפעמים אנשים חושבים שעבודה במיקוד-פתרונות
היא גישה של שינוי חיובי (מה שנכון!) ולכן עליה להתעלם מהבעיות (מה שלא נכון!). ההכרה בבעיות היא חשובה.
מתן תשומת לב למה שמפריע לך, מספק הנעה לשנות את מצבך ולכן, הינה שימושית. הדרך בה ניתנת תשומת
הלב לבעיות היא קריטית. עם מיקוד-הפתרונות תשומת הלב קשובה ל-מהי הבעיה ואיך היא מפריעה לנו. אך זה המקסימום אליו מגיעים. לא עוסקים בעודף של ניתוח או אבחון שמכוון למציאת הגורמים לבעיה.

מדוע לא?
מפני שבמערכות מורכבות (כמו ארגונים) זה בלתי אפשרי למדי, למצוא את הסיבה (בה' הידיעה). במקום זאת,
המנהל מוצא יותר ויותר גורמים. זאת משום שבארגונים, רוב הבעיות נוצרות על-ידי אינטראקציות בין הרבה
אנשים. פתרונות לעתים קרובות, לא מקושרים ישירות לגורמי הבעיות. ידיעת הגורמים לבעיה מסוימת, לא
בהכרח אומרת שהמנהל גם ימצא פתרון שעובד.

אם כך, הכרה בבעיות הינה מפתח חשוב. חיפוש אחרי הגורמים, איננה כך.

שתי הערות נוספות:
הערה ראשונה - אם מישהו נראה לגמרי המום מהפתרון שיש לו, אז מנהל ממוקד-פתרון, תוך שהוא מכיר ברצינות הסיטואציה, יכול לסייע ללקוח שלו ב"נירמול" של הסיטואציה. למשל, הוא יכול לומר: "בעבודה שלנו אנו פוגשים
הרבה בבעיה זאת". כמו כן, הוא יוכל לומר לכפיף שלו משהו כמו: "ואוו, למרות רצינותה של בעיה זו, נראה שאתה מצליח להתמודד יפה מאוד".
הערה שנייה - המילה 'בעיה', כפי שאנו משתמשים בה, לא בהכרח מתייחסת אל נוכחותו של דבר רע (למשל, מנהל עמית לא חברותי) ויכולה להתייחס באותה מידה להעדרו של דבר טוב (למשל, שאיפה לא מוגשמת).

2. O - מגדירים באופן ספציפי את התוצאות (Outcomes) הרצויות

ברגע שקבעת כמנהל מה היא הבעיה, אתה שואל את עצמך או את הלקוח שלך מה הוא ירצה שיהיה לו במקום
זאת. חשוב להבחין שיעד איננו פשוט היעדרה של הבעיה. למשל, עם עובד איננו שבע רצון מתפקידו, שאל אותו
מה היה רוצה לעשות במקום זאת. התוצאות הרצויות מוגדרות במונחים התנהגותיים.
כמנהל, אתה יכול לסייע בפירוט ספציפי של היעדים על-ידי שאלת שאלות כמו: "מה יהיה שונה כאשר הבעיה
תיפתר?" וכן: "איך תתנהג כאשר תשיג את מטרתך?"
טכניקה שמופעלת לעתים קרובות על ידי יועצים ממוקדי-פתרון היא מה שמכונה בשם 'שאלת הנס'.
הלקוח מתבקש לתאר בפירוט איך הסיטואציה תהיה ותיראה אם נס התרחש והבעיות המדוברות נפתרו. באופן
מפתיע, יש השפעה חזקה בעצם ההזמנה את הלקוח (את עצמך כמנהל, את העובד שאתה ממונה עליו) "לראות"
את חייו כאשר הבעיה לא קיימת יותר. זה נותן תקווה לעתיד טוב יותר ופותח בשרשרת תגובה חיובית.

3. W - איפה (Where) אתה על הסולם?

טכניקה ממוקדת-פתרון, איתה עובדים הרבה, היא טכניקת הסילום מ-1 (הבעיה במצבה הגרוע ביותר) עד 10
(היעדים מומשו במלואם). האדם נשאל איפה הוא נמצא על סולם זה. תשומת הלב מוקדשת למה הביא אותו
להיות בנקודה זו על הסולם. אם העמדה על הסולם היא 5, אתה לבטח תגיב: "חמש? זה מצוין. מה עושה אותו
חמש (ולא פחות, נניח ארבע או שלוש)?" שאלה זו עוזרת למשיב לגלות את הפתרונות שהוא כבר השתמש בהם
כדי להגיע מ-1 (בעבר) ל-5 (כיום).

אם הוא ממקם עצמו מאוד נמוך על הסולם (למשל ב-2), אתה עשוי לשאול: "איך זה שהציון איננו 1?" וגם אם הוא
אומר שהמיקום הוא 1 בסולם, ניתן להיעזר בתשובה זו. מענה טוב עשוי להיות: "איך אתה מצליח להמשיך ולפעול
במצב זה? מה גורם לך להמשיך ולפעול, גם כאשר בעייתך היא במצב הגרוע ביותר שיכול להיות?" הסילום מועיל
במידה רבה ביותר. זה עוזר לאנשים לגלות מחדש אילו משאבים כבר נמצאים ברשותם ויש להם בעלות עליהם.
סילום עוזר לראות את הכוס כ"חצי מלאה" במקום כ"חצי ריקה".

4. E - חריגים (Exceptions) לבעיה הם המפתחות לפתרונות

מפתח תובנה של ניהול ממוקד-פתרון הוא ששום בעיה לא נוכחת כל הזמן. יש תמיד מצבים חריגים לקיומה של
הבעיה. חריגים אלו - חריגים חיוביים - הינם המפתח למציאת פתרונות לבעיה. למשל: כאשר שני עמיתים לעבודה (לדוגמא - שני כפיפים שלך) נמצאים במערכת יחסי עבודה עכורים, אתה מחפש את החריגים החיוביים לבעיה זו.
אתה עשוי לשאול: "מתי היו יחסי העבודה בין השניים במצב טוב יותר, או לפחות פחות בעייתיים?" ואז, אתה
מתמקד בחריג חיובי זה, תוך שאתה בוחן מהן ההתנהגויות והנסיבות שגרמו לסיטואציה זו להיות (מעט) טובה
יותר. ואז, אתה פועל ליצור מחדש חלקים מאותה סיטואציה.

5. R - מחזקים את היחסים (Relations) ועושים אותם פרודוקטיביים

בעיות נוצרות ומוגדרות בתוך קונטקסט חברתי וכך גם הפתרונות. מנהלים שפועלים בגישה ממוקדת-פתרון,
עושים את הדברים הבאים שעוזרים לשפר את קשרי הגומלין והיחסים כבר מנקודת ההתחלה.
ראשית, הם מכבדים את האדם במלואו ואת הדרך שבה הוא מביט על מצבו (גם אם הם בעצמם רואים אחרת את
פני הדברים).
שנית, הם מאפשרים לעצמם להיות מובלים על ידי מה שהלקוחות שלהם רוצים להשיג.
שני עקרונות אלו מובילים למיסוד מהיר של יחסי אמון בין המנהל או היועץ לבין הלקוח. מעבר לכל זה, פתרונות
נבחנים בקונטקסט של יחסים על-ידי הצפת שאלות כמו: "איך עמית שלך יבחין מתוך התנהגותך שהבעיה תהיה פתורה?", או: "מה יהיה אפשרי עם הקונפליקט בין שניכם היה נפתר? איך עמדתך כלפי האדם האחר תהיה
במקרה כזה?".

6. S - צעדים קטנים (Small Steps) דוחפים קדימה שינוי רחב יותר

חלק חשוב במיקוד-פתרונות הוא לנקוט בצעדים קטנים קדימה במקום צעדים גדולים. מדוע זה? קיימות מספר
סיבות. ראשית, לעתים קרובות קל יותר למצוא את המוטיבציה לצעד קטן מאשר לצעד גדול שנתפס קשה ומאיים.
שנית, צעדים קטנים לעתים קרובות מניעים שינוי גדול יותר. השווה זאת להטלת אבן קטנה לאגם, הגלים שנוצרים
יכולים להגיע די רחוק. או כמו שמצטטים מתיאוריית הכאוס - תנודות הכנפיים של פרפר במקום אחד, יכול לגרום
לשינוי מזג האוויר בחלק אחר של העולם. צעדים קטנים מאפשרים הצלחות שמובילות לצעדים קטנים מוצלחים
נוספים בדרך להשגת הפתרון הנשאף. צעדים קטנים משיגים את התוצאות הטובות ביותר. ככל שסיטואציה נתפסת כתקועה יותר, מומלץ יותר להתקדם בצעדים קטנים. ציטוט של אינסו קים ברג, מהמובילים בגישה זו בעולם, מתאר
זאת מצוין: "אתה רוצה להשיג תוצאות מהירות? צעד לאט!"

© כל תוכן במאמר זה, ניתן להעתקה, להדפסה, או להפצה חופשית במסגרות שלא למטרות רווח, ללא צורך בהסכמה כתובה
מראש ובלבד שצוין שם המחבר והמידע ליצירת קשר. לדוגמא: מודפס ונשלח באישור מאת יורם גלי - www.createams.co.il