|
[ לקובץ בגרסת pdf - לחץ כאן] כיום, כאשר קיימות מסגרות רבות ושונות לקיום אימון, אנו מכירים בשאלה שנשאלת תדיר לגבי המתאמן:
"עד כמה הוא בר-אימון (Coachable)?" להיות בר-אימון משמעו לעמוד בשני תנאים בסיסיים אלה:
1. נכונות ומוכנות להיות במשמעת שמסגרת האימון דורשת: קיום שיחות, התבוננות בהתקדמות, להיות בפעולה בין השיחות ולהיות בחקירה בעת שיחות האימון.
2. מוטיבציה, רצון, התלהבות, תשוקה לקדם את הסוגיה שלשמה המתאמן בחר להיות באימון. במחקרים הוכח כי המוטיבציה של האדם (ולא כל גורם אחר חיצוני לו) היא הגורם הראשון במעלה לשינוי אישי.
מעבר לאישיות המאמן ולגישה האימונית בה הוא דבק, מחקרים שמים במקום הראשון להסבר ההצלחה של האימון, את המוטיבציה של המתאמן. על כן, כל מה שמשפיע לחיוב על המוטיבציה של המתאמן הופך להיות בעל חשיבות עליונה לגבינו כמאמנים.
במאמר זה אנחנו טוענים כי אופטימיות מפוכחת היא גורם מוטיבציוני וכי היא ניתנת לבחירה מושכלת על- ידי כל אדם.
מתאמן אופטימי, כאשר הוא מועצם על-ידי המאמן, נוכח בפריצות-הדרך הקטנות שהוא עושה ובעקבותיהן, לפריצות-הדרך הגדולות שהוא עושה, נראה שהמוטיבציה גדלה עוד יותר. אופטימיות - ההגדרה ומשמעותה ההגדרות המילוניות נותנות את הנוסחים הבאים:
אופטימיות:
נטייה לראות את הטוב שבחיים, אמונה שיכול להיות (וציפייה שיהיה) טוב יותר.
אופטימי:
אדם הנוטה לראות את הצד הטוב של הדברים, שנוטה לקוות לתוצאה טובה.
ההגדרה האמוציונאלית, תנוסח בדרך הבאה:
אופטימיות - נטייה רגשית בלתי תלויה, המשתקפת בהעדפה של האפשרות החיובית על פני השלילית - בתפיסה, זיכרון ושימושי שפה.
במובן זה, ההתייחסות המקובלת לפסימיות בהקשר הרגשי, תיקח את אותה הגדרה בדיוק ותחליף את המילה "חיובית" במילה "שלילית".
אופטימיות מפוכחת
אומרים על הפסימי שהוא רואה קושי בכל הזדמנות והאופטימי לעומתו, שהוא רואה הזדמנות בכל קושי. בשאלה מה נכון להיות, התשובה המוצעת היא שיש מקום לתת ביטוי לשתי הראיות, תוך שקיימת העדפה לפרדיגמה האופטימית.
כולנו יודעים מניסיוננו כי אפשרויות רעות מתממשות לפעמים וכי תקוותינו נכזבות מדי פעם. אנחנו מבינים כי עלינו להיות מוכנים גם לכך וכי ההכנה לקראת סכנות אפשריות עשויה למנוע או להקטין תוצאות קשות. כמו כן, כולנו יודעים כי אפשרויות טובות מתממשות לפעמים וכי גם ציפיות חיוביות פועלות כנבואות שמגשימות את עצמן.
אופטימיות מפוכחת מכירה בסכנות ובאפשרויות רעות העלולות להתממש אך מעמידה את הסיכוי במקום הראשון ואת הסכנה במקום השני. אופטימיות מפוכחת משמעה, לראות את היש ולהכיר בו, את שני השלישים (הטובים) שבכוס. להכיר בכך שלא הכול טוב מחד, ושיכול להיות גם חלק שהוא רע.
"איך להפיק את המיטב?" - היא שאלת אופטימיות.
איך להפיק את המיטב במצב הקיים, הוא שאלה של אופטימיות מפוכחת, כאשר המצב הקיים הוא המציאות כפי שהיא.
ההגדרות שלנו למושג האופטימיות
• עמדת חיים שאדם בוחר בה, שמשקפת אמונה באפשרות של עתיד טוב. • עמדה זו תתבטא בדרכי חשיבה, בתחושות, בשפה ובהתכווננות לקראת העתיד לקרות. • אופטימיות מפוכחת מכירה בסכנות ובאפשרויות רעות העלולות להתממש אך מעמידה את הסיכוי במקום הראשון ואת הסכנה במקום השני. אנו מסתמכים בהגדרות אלו, על מקור השם בלטינית - OPTIMUS, שמשמעו: "הטוב יותר".
משמעות ההגדרה הזו, היא שמאפשרת לנו להתייחס לאופטימיות גם כמיומנות ולא רק כמאפיין אישיותי.
בהיותה מיומנות, אנו יכולים ללמוד אותה ולשכלל אותה. שלושה היבטים יש להגדרה זו:
1. המיקוד ב"טוב" אל מול מיקוד ב"חיובי", שהוא מושג רחב יותר. 2. מיקוד בעתיד אל מול הווה ועבר. אופטימיות לפיכך, יש רק כלפי העתיד. 3. מיקוד באפשרות. אין מדובר בידיעה או בניבוי לפיו: "יהיה טוב". כשאנחנו אופטימיים, אנו מקבלים עלינו
את האפשרות שאכן יכול להיות טוב, ופועלים לאור אפשרות זו. לפעול מתוך אמונה שיכול להיות טוב יותר בעתיד, הוא שמזרים את האנרגיה החיובית לעשייה בכלל ובמקרה שלנו, למתאמן שמעוניין בפריצת-דרך בחייו ו/או בתחומים אחרים בהם בחר להתאמן.
הפרדיגמה האופטימית
בחירת האופטימיות כתמונת עולם דרכה לבחון את המציאות שפוגשים ולאורה לקדם נושאים שאנו מעוניינים בהם, מכוונת אותנו לדברים הבאים:
1. אופטימיות איננה תיאור של מציאות. אופטימיות היא תפיסה (ובעקבותיה - פירוש) של נתוני מציאות.
תבנית תפיסתית - אנו מכנים בשם פרדיגמה. הפרדיגמה קובעת את עמדותינו ואת התנהגויותינו בתוך
המציאות בה אנו חיים.
2. בהיותה פרדיגמה, יש באפשרותנו לבחור בה כמו גם שלא לבחור בה. אם איננו בוחרים בה, אין זה
אומר שאנו פסימיים. זה אומר שלא בחרנו בה. באותו עקרון של חופש, יש באפשרותנו לבחור את
הפרדיגמה הפסימית. אנו יכולים גם לבחור מתי לבחור בכל אחת מהשתיים.
3. מרגע שבחרנו בה, אנו יכולים להיות מיומנים בזיהוי כל אותם סימנים שמהווים תמיכה בכך
שהפרדיגמה יש לה ביטוי במציאות כפי שהיא.
איך מזהים אנשים אופטימיים
• כשאנשים רואים את התועלת שיכולה לנבוע אפילו ממשבר. אין זה אומר שאין הם רואים את הסכנות.
זה כן אומר שהם יכולים:
1. להיות נוכחים לתועלת האפשרית,
2. לראות את אותה תועלת, גם ואפילו נוכח משבר. • כשמצפים להצלחה ולהישג, אפילו בעקבות מאמץ.
עבודה קשה ומאמץ, לא מוציאים את הרוח מהמפרשים, אלא מהווים מצע לציפייה להישגים. • כשמזהים אפשרויות בלתי מוגבלות לעצב דרכי פעולה.
פעולה שמבוססת על התפיסה לפיה יש תמיד יותר מדרך אחת אפשרית. • כשעומדים בפני אתגר עם תחושת שליטה.
ראיית בעיה או קושי כאתגר ונכונות לפעול מתוך עמדה שהטוב יותר אפשרי. • כששומרים על רוח מרוממת למרות נסיבות קשות.
"איך אני מרגיש" תלוי אך ורק בבחירה שלי - אני אולי מוגבל בהשפעה על הנסיבות, אך אינני מוגבל
בבחירה של איך שאני תופס את הנסיבות ואת משמעויותיהן. • כשמתעמתים בדרך חשיבה של 'איך?' ולא של 'האם?'
במקום להתעסק בשאלה "האם" זה טוב או רע?, לעסוק בשאלה: "איך פועלים במצב כזה?" כדאי לזכור: – הסביבה עשויה לעודד את הערנות לסכנות ולמוקשים. – האתגר הגבוה הוא להיות אופטימי לגבי יכולתי כאדם. – האתגר הוא לבחור באופטימיות מפוכחת. יישום קיימות טכניקות שונות להתמודדות אופטימית מפוכחת עם נסיבות החיים השונות.
ייחודן הוא לא רק בסיוע לאותם "פסימיים כביכול" שרוצים להעלות את רמת האופטימיות בחייהם. ייחודן הוא גם בסיוע שיש להן לאלה שמגדירים את עצמם "אופטימיים ללא תקנה".
בתחום השקפת העולם האופטימית המפוכחת שהקורא עשוי לבחור לעצמו, יש שלושה מרכיבים שיכולים להוות את התשתית: 1. מרכיב האפשרויות
השקפת העולם שניתן לבחור בה כאמונה לפיה: יש תמיד עוד: עוד אפשרויות (גם אם אין אנו רואים אותן באותו רגע) עוד דרכים לפעולה, אפילו אם טרם חשבנו עליהן ועוד משאבים שניתן לאתר ולהשתמש בהם. 2. מרכיב הזמן
יש זמן. וכך, כל מה שלא התרחש היום, יכול לקרות למחרת. זה שלא שמרתי היום על משטר האכילה שבחרתי לא פוסל את האפשרות שאעשה זאת מחר. זה שלא רצתי הבוקר כחלק משיפור הבריאות שלי אומר שזה יכול לקרות מחר (מחשבה כזו תסייע במניעת הויתור בעקבות אי פעולה במועד ספציפי). 3. מרכיב ה-'מי' וה-'מה'
יש מקום לשניים (או יותר). ביחסים דואליים, כשעולות השאלות: מי זוכה ומי מפסיד? במקום או-או האופטימיות מציעה גם-וגם - יש אפשרות שיהיו מספר זוכים: גם אתה תזכה וגם אני אזכה (win-win). © כל תוכן במאמר זה, ניתן להעתקה, להדפסה, או להפצה חופשית במסגרות שלא למטרות רווח, ללא צורך בהסכמה כתובה
מראש ובלבד שצוין שם המחבר והמידע ליצירת קשר. לדוגמא: מודפס ונשלח באישור מאת יורם גלי www.createams.co.il |
